גזר דין בתיק ת"פ 25017-10-10

1.      הנאשם, תושב ירושלים, יליד שנת 1984, הורשע על פי הודאתו ב-3 עבירות לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה").

כתב האישום כולל ארבעה אישומים על פיהם, במועדים שונים במהלך חודש ספטמבר 2010, סחר הנאשם בסם מסוג חשיש, שהוא סם מסוכן לפי הפקודה, מבלי שהדבר הותר לו בפקודה או בתקנות לפיה וללא רשיון. הנאשם מכר את הסם לסוכן סמוי בתמורה ל- 600 ש"ח לאחר תיאום טלפוני.

ביום 12.10.201 הגיעו ב"כ הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום, כך שאחד האישומים נמחק, הנאשם הודה במיוחס לו והורשע, והוסכם כי ב"כ הצדדים יטענו טיעוניהם לעונש באופן חופשי.

2.      ב"כ המאשימה טענה בטיעוניה לעונש, כי הנאשם בחר בדרך הפשע ועל אף גילו הצעיר הספיק לצבור לחובתו הרשעות קודמות בעבירות הונאה, מרמה, גניבה וקשר לעוון התפרצות למקום מגורים. כמו-כן, ריצה בעבר עונש מאסר בגין עריקות מצה"ל.

לטענתה, לא מדובר במעידה חד-פעמית או בתקופה קשה שעבר הנאשם אלא בעבירות שהנאשם מבצע מזה זמן רב.

במסגרת תיק פלילי קודם שהתנהל נגד הנאשם הופנה כבר לשירות המבחן, ועל אף שלא שיתף עימם פעולה, נדון לעונש קל יחסית של מאסר על תנאי וקנס.

הנאשם לא ניצל את ההזדמנות שבית המשפט נתן לו, ושב לבצע את העבירות נשוא תיק זה. נוסף על כך, הנאשם צורך סמים, ולאור עברו וגילו מקבל הדבר משנה תוקף, שכן ידוע הקשר שבין עבירות רכוש וסמים. הליך הטיפול בסמים, אותו מציינת קצינת שירות המבחן, הוא הליך ראשוני ביותר שתוצאותיו אינן ידועות.

עוד הוסיפה ב"כ המאשימה, כי הנאשם ממזער חלקו בעבירה, דבר שיביא לשיטתה לחידוש העבירות.

שירות המבחן ציין בתסקירו, כי התלבט ביחס להמלצה לנאשם, והדבר מלמד כי רחמיו של קצין המבחן הובילוהו להמלצתו ולא שיקולים ענייניים ורלבנטיים.

לתמיכה בטענותיה, הגישה ב"כ המאשימה גזרי דין שונים בהם קבעו בתי המשפט, כי על אף ששירות המבחן המליץ על עבודות שירות, יירצו הנאשמים עונש של מאסר בפועל בעבירות דומות לאלה שביצע הנאשם.

לפיכך, נוכח טיעוניה, ביקשה המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר ממושך.

3.         הסניגור בטיעוניו לעונש טען, כי הנאשם הוא בחור צעיר עם נסיבות חיים חריגות ויוצאות דופן. בעבירות שביצע מכר סם בכמויות קטנות מאוד, בממוצע של 7.5 גרם, ולא בכמויות כפי שהיו בגזרי הדין שהגישה המאשימה. הנאשם מכר את הסמים לאותו סוכן סמוי כל פעם.

לדבריו, הנאשם היה עצור במשך חודשיים, עד אשר ערר שהוגש לבית המשפט העליון התקבל והוא שוחרר ממעצר עד תום ההליכים, למעצר בית עם אפשרות לצאת לעבודה למשך שעות רבות, כל זאת נוכח נסיבותיו האישיות.

הסניגור מסר שהורי הנאשם התגרשו כשהיה ילד בן 9 שנים. אמו סובלת מבעיית לב ומתפרנסת מקצבה. לנאשם 3 אחים כאשר אחת מאחיותיו עיוורת ואחות נוספת סובלת מפיגור. נסיבות אלה הובילו לכך, שמגיל צעיר לקח הנאשם תפקיד הורי בביתו ונאלץ לדאוג לפרנסת המשפחה, ושירות המבחן העריך שהסתבכותו בפלילים נגרמה כתוצאה מכך.

כיום, טען הסניגור, הנאשם נמצא בנקודה שבירה בחייו. הוא לא בחר בדרך הפשע, בניגוד לטענת המאשימה, והוא משתף פעולה עם שירות המבחן. הנאשם אינו ממזער את חלקו בעבירה, אלא הסביר שנגרר אחרי הסוכן ומכר לו את הסם.

לפיכך, ביקש הסניגור, לאמץ את המלצת שירות המבחן, להטיל על הנאשם מאסר קצר בעבודות שירות וצו מבחן בהתחשב בכך שעל הנאשם לפרנס את משפחתו, וכן בחשש מהידרדרות וחיזוק דפוסים שליליים שתתרחש בין כתלי בית הסוהר.

4.      קצינת המבחן ציינה בתסקיר שירות המבחן כי התרשמה שהנאשם הוא אדם נבון בעל כושר ביטוי תקין, אשר גדל במערכת משפחתית מורכבת, בה לא סופקו צרכיו כילד.

הוריו התגרשו כאשר היה בן 9 שנים, אמו חולת לב המתקיימת מקצבת נכות, אחות אחת של הנאשם עיוורת ואחות נוספת סובלת מפיגור שכלי.

הנאשם למד 12 שנות לימוד, התגייס לצה"ל, ונדון פעמיים לעונשי מאסר בגין עריקות. לבסוף שוחרר לאחר שירות של שנתיים וחצי בשל חוסר התאמה.